עסקי הקנאביס – מה המדינה מרוויחה (או מפסידה) מתפיסה של טון קנאביס?

דיון המס סביב עסקי הקנאביס הוא דיון רלוונטי ביותר לנושא הלגליזציה והוא הופך להיות עוד יותר רלוונטי כאשר נתפסת סחורה במשקל של טון ובשווי של לא פחות מ-50 מיליון שקלים, שעל פי נתונים של המשטרה עצמה הם מצטרפים לעוד 14.5 טון שנתפסו מתחילת השנה שיחד שווים מעל למיליארד שקלים. 

את חישוב גובה המס המדויק נשאיר לרואי החשבון ולכלכלנים, אבל בעלות ראלית של המחיר לצרכן ואפילו בעלות המשוערת, מדובר על מאות מליוני שקלים שהיו יכולים להשתלשל לקופת המדינה ובחזרה למשלם המיסים.

ועכשיו לפרטים היבשים אם עוד לא שמעתם: ביום רביעי האחרון, ערב חג שני של סוכות, נעצרו בתל אביב 8 צעירים עם כמות אדירה של טון קנאביס אותו טיפחו בחממות גידול בצפון בארץ ובמעבדות הידרו במרכז. המידע הותר לפרסום למחרת, ביום חמישי בשבוע שעבר, עם הערכת מעצרם.

8 הצעירים שניהלו את עסקיהם בשני מוקדים בארץ, נעצרו לאחר מבצע מעקב שנמשך שבועות ארוכים על ידי המשטרה שעלותו למשלם המסים היא יקרה לא רק במובן הכלכלי, אלא גם בהקצאת כוח אדם למשימה מסוג זה, שמצריכה גם שימוש באמצעי מעקב ומודיעין. אותם משאבים שהוקצו למשימה זו היו יכולים לטפל במקרים חמורים יותר שנמצאים גבוה יותר בסדר העדיפויות של הציבור.

לאחר הפיכת שוק הקנאביס לענף חקלאי מן המניין ויחד עם הביקוש האדיר, הוא גם צפוי להיות רווחי למדינה, לאזרחים, לכלכלה ולפיתוח עם מקומות עבודה רבים נוספים. המדינה צריכה להקצות משאבים כדי להמשיך ולפתח את הענף הזה שלפחות מבחינת מחקר, ישראל היא מהמובילות בעולם. לגליזציה של קנאביס תהיה הזדמנות אמתית של המדינה לתת בחזרה לחברה ולאזרחים.

אבל בינתיים עד שזה יקרה, נוכל להמשיך לדבר על בזבוז כספי הציבור, דמגוגיה והפחדת העם, ועל כל מה שאנחנו מפספסים בינתיים – עד שנתברך גם אנחנו בהכרה מדינית וחוקית בטבעיותו של צמח טבעי והזכות הבסיסית של צריכתו, גידולו והפצתו.

למי טון הקנאביס הזה היה מיועד?

אוכלוסיית צרכני הקנאביס בישראל היא מגוונת בכמה היבטים, גם ברמת הצורך וגם ברמת אופי וסגנון השימוש. בעוד שחלק מהאנשים צורכים את הקנאביס לשימוש עצמי בזמן הפנוי שלהם בהיקפים משתנים – בהיותו צמח טיפולי, אחוז גבוה מאד של הצרכנים צורכים אותו למטרות טיפול עצמי, בין אם במודע ובין אם שלא במודע.

בשונה מאלכוהול ותרופות מרשם, הקנאביס שמפחית כאבים ומרחיב את התודעה מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומות עבר, לטפל בכאב ולהתמודד עם לחצי החיים ולייצר מרחב בטוח ונעים שבמסגרתו מפתח האדם כלים לחיים טובים יותר. חלק לא מבוטל של אנשים שצורכים קנאביס “רחוב” הם אנשים שמחכים בתור לקבל רישיון לקנאביס רפואי, חלקם חולי סרטן, חלקם גוססים, וחלקם גם חולים בעצמם שמינון הקנאביס שהם מקבלים אינו מספיק להם.

אמנם אובדן המס הרב שיכל היה ללכת למדינה הוא בגדר נקודה רגישה שיכולה אולי לעורר כמה ממקבלי ההחלטות שלנו, אבל לצערנו חיי אדם מהווים כנראה טריגר פחות משמעותי, הלכה למעשה. סך כמות הקנאביס המיוצרת על ידי חוות הקנאביס בארץ היא כ-14 טון בשנה ששווה לכמות שתפסה המשטרה בשוק השחור מתחילת השנה.

כדי להבין את הקפיצה אפשר לראות את הנתונים שפורסמו בשנת 2014 באתר YNET על כך שבין 2011 ל-2013 נרשמה עלייה של 150 אחוז בתפיסות חשיש: מ-1,060 ל-2,552 קילוגרם. ובמקביל, בין 2012 ל-2013 נרשמה עלייה של כ-50 אחוז בתפיסת מריחואנה: מ-785 ל-1,171 קילוגרם. מאז ועד היום המגמה המשיכה וכיום מדובר על כ-15.5 טון קנאביס שנתפסו ועדיין לא סיימנו את השנה – מדובר בעליה של מאות אחוזים.

כמעט מדי יום אנחנו שומעים בקאנה על אנשים שהלכו לעולמם בעודם מצפים לקבל אישור מהמדינה לתרופה מצילת חיים. אנשים אלו פונים לשוק החופשי ומשלמים הון עתק כדי לעזור לעצמם ואותם אנשים יצטרכו לחכות יותר, לחפש יותר ולשלם גם יותר, כי אותה מערכת שמונעת מהם לקבל רפואה חוקית נגישה, מחסלת גם את הרפואה המחתרתית, או לפחות מנסה.

אז איך תפיסה של 50 טון תשפיע על השוק?

אז בוא נגיד שעיר שלמה איבדה את הזכות לעשן ג’וינט עם פארש בסוף היום, במשך שבוע שלם, והמשטרה גאה בעצמה. הכמות הגדולה של המבצע ה”מוצלח” בעיצומו של מהלך אי ההפללה משקפת את העדר היעילות של מוסדות הציבור ואת אובדן כספו של משלם המיסים.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם שימוש עצמי אינו מהווה עבירה פלילית, והחומר עצמו עדיין לא חוקי, אנחנו נגדל או נקנה ממי שמגדל את הצמח בעצמו. מעצר מכונן מסוג כזה מציף תחושת מבוכה, כאילו המחוקק ניסה לחנך אותנו בדרך לא דרך. אז מי המרוויח במעצר הזה? המדינה שמתנגדת לשינוי שלא ניתן לעצור, שגם הפסידה כספים ממיסים ופיתוח?

האם זה יצליח? כנראה שכבר לא, וטוב שכך.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה אנחנו שומעים על מעצרים של חולי סרטן ושל הורים לילדים עם אפילפסיה שנתפסו עם מוצרי קנאביס בבית. אנחנו בתקופה בה גם שומעים על יותר ויותר מקרים של אנשים שמתים מהסם הסינטטי ‘נייס גאי’ ובמקביל גם על עלייה בהיקף צריכת קנאביס בישראל שמגיעה לעד כרבע מהאוכלוסיה הבוגרת בארץ.

ואולי זה לא ישפיע על הצרכנים הפרטיים בכלל. במציאות שבה רב הגלוי על הנסתר, הידע קיים והציוד הנדרש ישנו בנמצא, העם יכריע ברגליים ויש סיבה טובה להניח שכך יקרה. ספרים, קורסים, חנויות ציוד לגידול, קורסים לגידול, וחנויות צריכה כבר קיימות ומתדלקות תעשייה של אלפי משפחות בישראל גם מבלי להיות חוקי.

הציבור שכמובן לא יפסיק לעשן, אלא ישלם יותר, או יגדל בעצמו ובכל מקרה התורים לרופאי הכאב הולכים ומתארכים בניסיון לקבל רישיון לצרוך צמח.

זה הזמן להרים את הכפפה, לקדם את שינוי גישתו של בג”ץ לקנאביס והגדרתו כסם מסוכן, ולא לתת למעצר הזה להפוך למקרה של למען יראו ויראו.